רוב הזמן הילדים איתי, כמה יפסוק ביהמ"ש מזונות?

‍‍אם גמלה בליבכם ההחלטה להיפרד סביר להניח שאתם מתמודדים עם משבר אישי וזוגי גדול המצריך מכם התגייסות רגשית ותבונה גדולה על מנת להתמודד עם ההשלכות הכבדות בפירוק התא המשפחתי על כל המשתמע מכך. כחלק משינוי הסטטוס המשפחתי אתם נדרשים להסדיר את  סוגיית המשמורת וזמני השהות של ילדכם עם כל אחד מההורים וכן את תשלומי המזונות עבורם.

בתקופה זו, עתירת האתגרים שלנו כמדינה הביאה זוגות רבים למשברים ולהתמודדות כלכלית או זוגית ונושא זמני השהות והמזונות נמצאים בראשם ובליבם של רבים שמצאו את עצמם בהליך גירושין. חשוב לציין כי סוגיית המזונות בעולם המודרני מתפתח ומשתנה וחישוב שיעור המוזנות אינו מדע מדויק ויש לבחון כל מקרה לגופו.

‍

להלן המדריך הקצר שהולך לעשות לכם שכל וגם סדר!

‍

עפ"י הדין בישראל חובת המזונות לילדים חלה עד גיל 18 (ובהחמרה לסיום 12 שנות הלימוד החובה), שאז הקטין הפך לבגיר ולכאורה יכול למלא אחר צרכיו. עם זאת, הפסיקה בישראל מכירה בתשלום מזונות עד גיל 21 ובמקביל לסיום השירות הצבאי (לפי המאוחר מבניהם) כבדרך שבשגרה, אלא שחשוב לדעת כי המזונות החל מגיל 18 ועד גיל 21 יהיו מופחתים ויהוו כשליש מהתשלום המזונות שהתקבל עבור אותו קטין שהפך לבגיר.

‍

חישוב דמי המזונות בעקרונות מנחים – 

בשנת 2017 יצאה בשורה בבית המשפט העליון שם נפסקה הלכה תקדימית בעניין מזונות אצל בני זוג יהודים – ההלכה שינתה היסטוריה עגומה והביאה לשיווין מגדרי בין בני הזוג וקבעה כי חובת תשלום המזונות יוטל על האב עד גיל 6 של הקטין ומעל גיל 6 המזונות יחולקו באופן שווה ובמשותף בין ההורים בהתאם לעקרונות מנחים. העקרונות המנחים נכונים ורלוונטיים בין אם מדובר בהסכם שנחתם בין ההורים או במתן פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. חשוב לציין שבית הדין הרבני אינו עושה שימוש צמוד (אלא דומה) לעקרונות אלה והדבר נכון יותר בבתי המשפט לענייני משפחה. ‍

1. ‍ "צרכי הילדים"- בחינת הצרכים ההכרחיים- כלומר מהם שווי\עלות הצרכים השוטפים והקבועים לצורך קיומו של ילדכם. לדוגמא מזון, ביגוד, הנעלה וכו'. דגש על כך כי השאיפה לשום את שווי הצרכים בהתאם לרמת החיים אליה הורגל הילד בטרם הפירוד.‍
2. שכר ההורים לרבות פוטנציאל השתכרות ומקורות אחרים- חלוקת נטל המזונות יחושב בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים. מדובר בגמול השכר שההורים מקבלים מעבודתם והפוטנציאל להגדיל הכנסתם וכל  משלח ידם. בנוסף יילקחו בחשבון עובדות כלכליות נוספות כגון- מניות, נכסים, כספי ירושה שהתקבלו התפתחות עסקית צפויה כו'.‍
3. היחס בין זמני השהות לשיעור המזונות - קיים קשר ישיר בין זמני השהות שיש לכל הורה עם הילד לבין שיעור המזונות שייקבע. ככל שהילדים שוהים אצל שני ההורים באופן שווה יותר כך המזונות צפויים להיות נמוכים יותר, בהתאמה ככל שזמני השהות אצל מי מההורים יהיה נמוכים יותר כך שיעור המזונות יהיה גובה יותר. הצדקה לכך מתוך ההבנה שכל צד נושא בהוצאות כאשר הילד אצלו וזאת מלבד הוצאות חריגות (לדוגמא חוגים, הוצאות רפואיות) והוצאות שאינן תלויות שהות אשר יחולקו תמיד בין ההורים באופן שווה. כדאי לשים לב שזמני השהות אינם חייבים שווים לגמרי (ביחס של 50% אל מול 50%), אלא מספיק שהם יהיו דומים, כדי שתהיה הפחתה בתשלומי המזונות.

כיצד מחשבים מזונות בדתות אחרים?

במקרה שבני הזוג אינם יהודים, אלא בני דת אחרת, המזונות יקבעו בהתאם לדת אליהם משתייכים בני הזוג . במקרים בהם הדין הדתי לא מחיל עליהם חובת תשלום מזונות ייפסקו מזונות בהתאם לדין האזרחי הקיים בישראל.  

 ומה התשלום המזונות כאשר ישנה חלוקת זמנים הורית שוויוניות בין ההורים?

רבים טועים לחשוב שכאשר יש משמורת משותפת, הקובעת חלוקת זמני שהות שווה (או קרובה להיות שווה) בין ההורים, לא ישולמו מזונות. ההנחה הזו שגויה. על פי העקרונות שפורטו במדריך זה (רשימה שאינה  סגורה) מזונות ילדים (מעל גיל 6) יחושבו לפי פערי ההכנסות בין ההורים. ככל ואין פערי הכנסות בין ההורים אז קרוב לוודאי שלא ישולמו מזונות או ישולמו מזונות נמוכים מאוד. ככל וישנו פער בהכנסות גבוה יותר, ישולמו מזונות גבוהים יותר זאת למרות שזמני השהות עם הילדים מתקיימים באופן שווה או דומה. כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, שאז חובת תשלום המזונות מוטלת על אב (בהתאם לדין הדתי) ישולמו מזונות גבוהים זאת על אף שמתקיימת משמורת משותפת. יחד עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בזמני השהות והדבר מתבטא בהפחתה מסוימת בשיעור המזונות שישולם.

‍