כשילדים שואלים על המוות - מדריך להורים
"מה יקרה אם גם אני אמות?" - שאלה שיכולה להקפיא כל הורה במקומו. כפסיכותרפיסטית, אחות שכולה ואמא, אני מבינה עד כמה השאלה הזו מטלטלת, גם עבורנו ההורים. כשבתי שאלה אותי זאת לראשונה, הרגשתי איך הלב שלי מחסיר פעימה. נזקקתי לרגע של התאוששות לפני שיכולתי להגיב ברגישות ואהבה.
חשוב להבין שזוהי שאלה נורמלית לחלוטין, המעידה על התפתחות קוגניטיבית תקינה והבנה מתפתחת של מושג המוות. דווקא מתוך המקום המורכב הזה, רציתי לתת לילדיי מענה על שאלות אלו, לשמר את זכרו של אחי, ולהעצים אותם בהתמודדות עם פחדים.
כיצד נוכל להגיב?
- הקשבה פעילה: שבו בגובה העיניים של הילד, הקשיבו לא רק למילים אלא גם לרגשות שמאחוריהן. שאלו בעדינות "מה גורם לך לחשוב על זה?" תנו לגיטימציה לפחד ולחשש.
- יצירת ביטחון: הסבירו לילד על מערכות התמיכה שיש לו - משפחה, חברים, מורים. ספרו על אנשי המקצוע השומרים עלינו. הדגישו את הקשרים החזקים במשפחה ואת הנוכחות הקבועה שלכם בחייו.
- שיתוף מותאם: שתפו בחוויות אישיות בצורה מותאמת לגיל. כשבנותיי התאומות שאלו, שיתפתי איך הזיכרון של אחי מלווה ומחזק אותי. סיפרתי להן על האהבה שנשארת תמיד, גם כשמישהו שאנחנו אוהבים איננו פיזית לצידנו.
- פעילות יצירתית: עודדו את הילד לצייר את רגשותיו או לכתוב עליהם. יצירה היא דרך נפלאה לעבד פחדים. לעתים, דרך הציור או הכתיבה, ילדים מצליחים לבטא רגשות שקשה להם לבטא במילים.
- שגרה וביטחון: שמרו על סדר יום קבוע. ילדים מרגישים בטוחים כשיש להם שגרה יציבה. טקסים משפחתיים קטנים כמו ארוחת ערב משותפת או קריאת סיפור לפני השינה מחזקים את תחושת היציבות.
זכרו - השאלות המפחידות ביותר הן הזדמנות ליצירת קשר עמוק יותר עם ילדינו. אל תהססו להיעזר באיש מקצוע אם אתם מרגישים צורך בכך. לפעמים, דווקא דרך השיחות המאתגרות הללו, אנחנו מגלים את הכוח שבתוכנו ואת העוצמה שבקשר המשפחתי. האהבה שלנו לילדינו היא המצפן המוביל אותנו גם ברגעים המורכבים ביותר.
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Suspendisse varius enim in eros elementum tristique. Duis cursus, mi quis viverra.