הורות, קריירה, האם אפשר באמת לאזן ביניהם — או שזו רק אשליה?

‍

החיים בין שני עולמות

אנחנו נקרעים: רוצים להצליח, להתקדם, להגשים את עצמנו – אבל גם להיות שם בשביל הילדים. התוצאה? הרבה אשמה. הרבה ספק. הרבה רצון להספיק – והרבה קושי לנשום.

אבל מה אם האיזון האמיתי לא נמדד בזמנים – אלא בכוונה?
מה אם לא מדובר בלחלק את השעות שווה בשווה – אלא בלחיות מתוך חיבור למה שחשוב לי באמת? אין טעם לבטל רגשות כמו אשמה, לחץ או ספק – אלא להקשיב להם בלי להיבלע. הם שם – אבל הם לא המובילים.

מה שנרצה שיוביל אותנו הוא הערכים – מה שחשוב לי באמת כהורה, כאדם, כאשת מקצוע. כאן נכנסת הבחירה. הבחירה לפעול לפי הערכים שלי,  היא זו שתיצור את השקט הפנימי.

‍
הילדים לא צריכים אותנו כל הזמן – אלא בנוכחות האמיתית שלנו כשאנחנו שם. הם לא מודדים אותנו בשעות – אלא בתחושת הביחד. ולפעמים, דווקא כשאנחנו מקשיבים גם לעצמנו – אנחנו הופכים להורים חזקים יותר, רכים יותר, נוכחים יותר. אז איך באמת יוצרים איזון בין הבית לעבודה?

1. התחילו בערכים: דייקו לעצמכם מה חשוב לי כהורה? מה חשוב לי בקריירה? איפה הם נפגשים או אולי סותרים?
2. החליפו אשמה בהתבוננות: במקום “אני לא שם מספיק” – שאלו “מה הילד שלי צריך ממני עכשיו?”
3. קבלו החלטות מתוך בחירה, לא מתוך תגובה: האם אני בעבודה כי אני חייבת – או כי אני בוחרת?
4. הפכו זמן קצר למשמעותי: דקה של מבט בעיניים זל נוכחות, שווה הרבה יותר מהשגחה מרחוק של שעה.
5. הסכימו לזוז בקצב משתנה: לפעמים העבודה תוביל, לפעמים הבית. זה לא כישלון – זה החיים.
   

בסוף כל יום, עצרו לרגע וענו: היכן הרגשתי הכי רחוק מעצמי היום? מה הייתי רוצה לזכור לקראת מחר ואיך אוכל להשתפר? כי איזון הוא לא יעד — הוא תנועה מתמדת.

‍